הבית היהודי השלם

הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א

נושא אשה שנייה בדורנו

סקר

הייתם רוצים עוד אישה?

הצגת תוצאות

Loading ... Loading ...

תוצאות הסקר!

למעלה מ 60% מקרב הגברים ו 35% מקרב הנשים בעד

הכי נצפים היום

תקנת רבינו גרשום

פורסם ב: יום שלישי 19 פברואר ,2013

בס"ד

ואין זו המחלוקת היחידה שהסעירה אז את העיר צפת וסביבותיה על רקע הבדלי המסורות שבין האשכנזים לספרדים. כידוע, קבלו על עצמם האשכנזים, בכל הזמנים ובכל המקומות, את תקנת רבינו גרשום מאור הגולה – כפי שתיקנה בראשית המאה הי"א וחיזקה בכח החרם והגזרה – שלא לשאת שתי נשים. יהדות ספרד לא קיבלה על עצמה תקנה זו, משום שלא נתקנה בארצם, נודעה להם באיחור ניכר ולא נתפסה כמחייבת אותם. גם גדולי התורה שבה במאה הי"ג, והרשב"א בראשם, אף שכבר נתונים היו תחת השפעתם ההלכתית העמוקה של חכמי צרפת ואשכנז, בעניין זה – כבעניינים רבים אחרים בעלי השלכה צבורית רחבה – נטו לשמר את מסורת ארצם. לדברי הרב יוסף קולון, מחכמי צרפת-איטליה הגדולים במאה הט"ו, העלה הרשב"א את הטענה –  שנודעה לרב קולון, ככל הנראה, במסורת על פה – כי תקנת רבינו גרשום לא נועדה להיות תקפה לנצח אלא עד סוף האלף החמישי בלבד, היינו שנת 1240, אולם שתי המסורות שמרו בקפידה את אורחות חייהם המיוחדים גם לאחר תחילת האלף השישי, וכנראה לא נודעה טענה מקורית זו בין האשכנזים.

הבעיה התעוררה בקרב מקצת האשכנזים שחיו בצפת, שבה לא נהגו על פי תקנה זו. באחד המקרים האלו התיר הרב יוסף קארו ליהודי אשכנזי שנשא שתי נשים להמשיך ולחיות עימן. לדעתו המוצא האשכנזי אינו מחייב את האדם לשמור על תקנה זו – וממילא לגרש את אשתו גם אם כבר עבר ונשאה בדיעבד – כל עוד הוא חי בתחומה ההלכתי של יהדות ספרד המתירה נישואים אלו גם לכתחילה. הוראה זו עוררה פולמוס רבני גדול מצד חכמי האשכנזים, ואחד מגדוליהם, איש צפת, הרב יחיאל אשכנזי, אף איים להטיל גזירת חרם ונידוי על האיש שעשה כזאת, תוך התנגדות גלויה ובוטה להוראתו של מרן. כמה מחכמי צפת הגדולים, ובתוכם גם הרב המבי"ט – בן מחלוקתו הקבוע של מרן – הצטרפו במקרה זה לדעתו של מרן ויצאו להגן על הפגיעה בכבודו מצד החכם האשכנזי, שביקש לנדות את מי שהורה לעצמו היתר בעקבות פסיקת מרן, ראש בית הדין הגדול שבצפת. אולם לדעת מרן, לאחר שחשף הרב יוסף קולון את הסוד כי לדברי הרשב"א חרם דרבנו גרשום תוקן רק עד לסוף האלף החמישי – אף שלא נמצא לכך שום רמז בתשובות הרשב"א לאלפיהם – שוב בטל כוח התקנה אף מן האשכנזים, ואף שאנו רואים כי הם ממשיכים להחזיק בתקנה כבימים מקדם, הרי זה רק משום הכבוד שהם רוחשים למנהג אבותיהם הראשונים, אף שעצם כוחה של התקנה כבר בטל מן העולם אף לדעתם.

ה"חשד" שר' עקיבא נשא את אשת טורנוסרופוס על פני אשתו (בת כלבא שבוע) לא התעורר בימינו; טענה זו הועלתה כבר לפני כ-450 שנה על ידי האר"י (האלוהי רבי יצחק לוריא) מצפת, בחיבור קבלי שנתפרסם שנים רבות אחרי מותו: "וכשם שיעקב רועה צאן חמיו כן ר' עקיבא ג"כ (גם כן), והנה כשם שליעקב הי' ב' נשים, כן ר"ע נשא בת כלבא שבוע ואשת טורנוסרופוס הרשע לב' נשים. והנה בת כלבא שבוע היתה כנגד רחל ואשת טורנוס רופוס היתה כנגד לאה" ("ליקוטי ש"ס", ירושלים תשמ"ד, יבמות, עמ' כט

משפחת ישראל במצרים

אליהו ישראל שריזלי עלה  ב- 1807 לארץ ישראל כילד עם אביו יצחק ואחיו חיים משה. גדל על ברכי רבני ירושלים, והתעלה בלימוד התורה [1] [18]. היה פעיל בקהילה בירושלים ומסופר שכאשר חובות הקהילה תפחו ולא היה באפשרות היהודים לפרוע את חובם, נסע ר' אליהו למרוקו לבקשת ראשי הקהילה בירושלים והצליח לקבל את הסכמת ראשי קהילת מכנאס לנטילת חלק מכספי התקציבי טבריה וצפת לטובת ירושלים  [13] [16]. בשנת 1847 הוזמן לכהן כרב הראשי של קהיר, תפקיד בו החזיק 19 שנה עד למותו (1847-1866). נאמר עליו שהיה "אלוף וראש לכל קהילות מצרים ולערים סביבותיה, מחשובי חכמי ירושלים וכתר הרבנות הולמו כי ידיו רב לו בתורה ובחכמה ובדרך ארץ והנהגת הבריות ולו אות כבוד גם מהשולטן.ונכבד אצל נסיך הארץ והפחות והשרים.." [11]. נשא לאישה את אסתר הלוי בת הרב יום-טוב הלוי מירושלים ואת ורוביסה סולטנה (שתי נשים באותה עת [12]) ונולדו להם ארבעה בנים ובת אחת: ר' יום-טוב, חיים-ויטא, דוד ויצחק ובידה.

משפחת ישראל שריזלי בישראל

חיים-משה שריזלי נולד ב 1803 כנראה בשירון ועלה  ב- 1807 לארץ ישראל כילד עם אביו יצחק ואחיו אליהו.  היה פקיד בועד העדה של הספרדים וחבר ב"מג'לס אידארה" (המועצה המייעצת לפחה בממלכה העותומנית) משנת 1848 ועד פטירתו ב 1863 [2]. בתפקיד זה התנגד למאמצי הכנסיה להמיר יהודים על דתם וניצל את השפעתו על התורכים כדי להצר את צעדי הכנסיה [21] [22]. שימש כבא כוח של עדה וכמתורגמן בפני בית המשפט העותומני [9]. כמו כן כיהן כדיין שני בבית דין בירושלים [42] נקבר בירושלים ועל מצבתו נכתב "ציון במרר תבכה וירושלים תיתן קולה…איש רב טוב לבית ישראל עומד בפרץ ירושלים" [3]  .כמו כן נאמר עליו "החכם השלם והכולל סופר מהיר פקיד הקהילה, ומשגיח בית הספר, וכל צרכי העיר [ירושלים] נחתכים על ידו" [11]. לפי מסורת המשפחה נהוג לומר שיצחק ישראל שריזלי היה "דור ראשון" בארץ  ישראל ולפיכך חיים-משה ואחיו אליהו הם דור שני.

במפקד האוכלוסין שנערך ב 1839 לקביעת מספר היהודים ומצבם הכלכלי בארץ ישראל וסביבותיה לבקשת משה מונטיפיורי מוזכר  הר' חיים בן יצחק כמי שבא משירון (Serai) ,גילו 35 ממוצא ס"ט (ספרדי טהור), חי בדוחק, עוסק באורייתא בכולל יפו, ונשוי. לא נמסרו פרטים נוספים (ראה עמ' 24). לעומת זאת, במפקד שנערך ב 1855 מופיע ר' חיים ב' יצחק כמי שעלה משירון, והוא בן 52 (בעת המיפקד), עלה לארץ ישראל ב 1815, עיסוקו מתורגמן מהכולל לגויים, נשוי לשתי נשים, סולטאנה וזינבול, ולהם שני ילדים: סולטאנה בת 8 ויוסף בן 3. מנתונים אלו עולה שחיים נולד ב 1803, יוסף ב 1852 וסולטאנה ב 1847. בעוד שתאריך הלידה ומוצאו של חיים מתאים לעדות שחיים עלה עם אביו יצחק מסרס, שנת העלייה אינה מתאימה (1807 לעומת 1815). כמו כן ראוי לציין שבמפקד האוכלוסין אין התייחסות לשריזלי. יחד עם זאת תואמים שמות ילדיו סולטאנה ויוסף (אך חסרים אליהו, יצחק, רחל וריקה). יש להניח שסולטאנה היתה אשתו הראשונה ואם יצחק (הבכור), רחל, ריקה ואליהו, ואילו זינבול היתה אשתו השניה ולה נולדו סולטאנה (על שם אשתו הראשונה) ויוסף. ברשימות מקבלי ההקצבות ממונטיפיורי ב 1854 מופיעים שוב שמותיהם של חיים, נשותיו, בתו סולטאנה, בנו יוסף ואף בנו "הגדול" יצחק.

יצחק ישראל שריזלי בנו של חיים שימש כפקיד ועד עדת הספרדים, חבר שני בבית הדין [11]. השאיר אחריו שלשה בנים: מרקאדו מרדכי ורפאל [71] [64] שהשאירו שלש משפחות ענפות. ברשימת מקבלי ההקצבות ממונטיפיורי ב 1854 חתם יצחק על קבלת התרומה ושם מוזכרת אשתו ובניו מרקאדו ומורדכי. בנו רפאל אינו מופיע משום שנולד שנתיים לאחר הרישומים. במפקד מונטיפיורי משנת 1875 ישנו שוב רישום על ר' יצחק בן חיים (ללא ציון שריזלי) שנולד בירושלים ב 1820 ולו שלשה בנים נשואים ורעיותיהם, ארבעה נכדים, שלש נכדות, ואח בשם אליהו (סה"כ 15 נפשות).

שו"ת יביע אומר חלק ח – אה"ע סימן ב

ג) ואגב דאיירי בדין חרם רגמ"ה, אשיחה וירוח לי, כי בהיותי משרת בקודש כרב ראשי בת"א וראש אבות בתי הדין, בחודש אייר תשל"א כינסתי וקראתי  לאסיפת בתי הדין עם אבות בתי הדין בת"א שליט"א (שמונה בתי דין), ונשאתי דברים בפניהם בענין חרם רגמ"ה, בשומעי כי יש בתי דין שפוסקים להחמיר  גם על הספרדים ועדות המזרח בענין זה, בהחילם חדר"ג גם על עדות המזרח בפסקיהם, ושגגה היא בידם, שכבר כתב מהרשד"ם (בחיו"ד סי' קמ), שחרם  רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. ע"ש. גם הרדב"ז בתשובה שהובאה בשו"ת מהר"י בי רב (סוף סי' סא) כתב, שבירושלים ובכל המקומות האלה לא  נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה. ע"ש. וכ"כ המהר"ם אלשקר (סוף סימן צה), שרוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל  המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה לא אז ולא היום. ע"ש. וכ"כ הכנסת הגדולה (אה"ע סי' א הגב"י אות נג), שתקנת רגמ"ה לא פשטה בספרד  ובמערב ובארצות המזרח, וכמ"ש המהרלנ"ח (סי' כו) והמהריב"ל ח"א (כלל ב דף יח ע"א), ובשו"ת משפט צדק ח"ב (סי' א וע'). ע"ש. וכ"כ בשו"ת פרח מטה  אהרן ח"ב (סי' סו). ע"ש. וכ"כ החקרי לב (ח"ג מיו"ד סי' פז) ובשו"ת צל הכסף ח"ב (חאה"ע סי' י). ובשו"ת טוב לישראל (דף יז ע"ג והלאה). ובשו"ת עולת איש  (חאה"ע ס"ס ג) ובשו"ת שארית יוסף ידיד ח"ב (עמוד קסז). ועוד. ואין ספק שהחומרא בזה בזמנינו גורמת לתקלות רבות, שאם הבעל לא דתי, הולך ולוקח לו  פילגש הידועה בצבור, ומה הועילו חכמים בתקנתם, ואם הוא דתי בודאי שלא ניצול מהרהורי עבירה הקשים מעבירה, ואולי גם מעשה ח"ו.

פורסם על ידי:

Avatar of

ממטרות אתר הבית היהודי השלם לשמוע את דעתם של הגולשים בו ולענות באמצעות רבני האתר על שאלות שיופנו מהם . כמו כן האתר משמש מקום מפגש וירטואלי בין כל אלה המעונינים במשפחה מרובת נשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים