הפסק של הראשון לציון מר"ן עובדיה יוסף זצ"ל והסתמכותו על הגר"א שנשיאת אשה נוספת יש בה מעלה גדולה ובכוחה לקרב את הגאולה! שו"ת יביע אומר חלק ח – אה"ע סימן ב

ג) ואגב דאיירי בדין חרם רגמ"ה, אשיחה וירוח לי.

כי בהיותי משרת בקודש כרב ראשי בת"א וראש אבות בתי הדין, בחודש אייר תשל"א כינסתי וקראתי לאסיפת בתי הדין עם אבות בתי הדין בת"א שליט"א (שמונה בתי דין), ונשאתי דברים בפניהם בענין חרם רגמ"ה, בשומעי כי יש בתי דין שפוסקים להחמיר גם על הספרדים ועדות המזרח בענין זה, בהחילם חדר"ג גם על עדות המזרח בפסקיהם, ושגגה היא בידם,שכבר כתב מהרשד"ם (בחיו"ד סי' קמ), שחרם רגמ"ה לא נתפשט אלא בין האשכנזים. ע"ש.

גם הרדב"ז בתשובה שהובאה בשו"ת מהר"י בי רב (סוף סי' סא) כתב, שבירושלים ובכל המקומות האלה לא נתפשטה גזרת רגמ"ה, ונהגו לישא כמה נשים ואין פוצה פה. ע"ש.

וכ"כ המהר"ם אלשקר (סוף סימן צה), שרוב הגליות כגון בגלילות ספרד ובמערב ובכל המזרח לא קבלו עליהם מעולם תקנת רגמ"ה לא אז ולא היום. ע"ש.

וכ"כ הכנסת הגדולה (אה"ע סי' א הגב"י אות נג), שתקנת רגמ"ה לא פשטה בספרד ובמערב ובארצות המזרח, וכמ"ש המהרלנ"ח (סי' כו) והמהריב"ל ח"א (כלל ב דף יח ע"א), ובשו"ת משפט צדק ח"ב (סי' א וע'). ע"ש.

וכ"כ בשו"ת פרח מטה אהרן ח"ב (סי' סו). ע"ש. וכ"כ החקרי לב (ח"ג מיו"ד סי' פז) ובשו"ת צל הכסף ח"ב (חאה"ע סי' י). ובשו"ת טוב לישראל (דף יז ע"ג והלאה). ובשו"ת עולת איש (חאה"ע ס"ס ג) ובשו"ת שארית יוסף ידיד ח"ב (עמוד קסז). ועוד.

ואין ספק שהחומרא בזה בזמנינו גורמת לתקלות רבות, שאם הבעל לא דתי, הולך ולוקח לו פילגש הידועה בצבור, ומה הועילו חכמים בתקנתם, ואם הוא דתי בודאי שלא ניצול מהרהורי עבירה הקשים מעבירה, ואולי גם מעשה ח"ו.

וכרגע נראה לי ספר בית יוסף חדש (ירושלים תרל"ה) מהגאון רבי עקיבא יוסף שליזנגר, וראיתי אליו שהביא בשם הגאון בעל פאת השלחן, רבי ישראל משקלוב, שאמר בשם הגר"א זצ"ל, שאילו היה עולה הדבר בידו, היה מוכן לבטל תורה ותפלה ולכתת רגליו מעיר לעיר וממדינה למדינה להשפיע על רבני המקומות לבטל לגמרי החרם דרגמ"ה שלא לישא שתי נשים. ע"ש.

וגם הלום ראיתי בספר תולדות הגר"א מאת רבי בצלאל לנדא (עמוד קז) שהביא נוסח המכתב שכתב הרה"ג רבי שמואל העליר מצפת ביום י"ד טבת תרל"ו, אל הרה"ג רבי עקיבא יוסף שלזינגר, הנ"ל, וז"ל: והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מוילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בענין איסור לשאת שתי נשים, כי ע"י ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה, וגם להשפיע שהכהנים ישאו כפיהם לברך ברכת כהנים בכל יום. ע"כ.

(וע"ע בשו"ת בית אבי ח"ב סי' קכ). והנה אע"פ שלא יצאה לפועל מחשבתו הטובה של רבינו הגאון מוילנא, מכל מקום הבו דלא להוסיף עלה, להחמיר חומרת החדר"ג גם על הספרדים ועדות המזרח, אשר לא קבלוה מעולם ועד עתה.

וכן מתבאר בשו"ת עזרת כהן (סי' קג אות יח דף שעט ע"ב) שיש להקל בזה לספרדים. ע"ש. ואף למנהג העדות שנשבעים על זה תחת החופה, אין שבועה זו אלא מדרבנן, כיון שהיא בלי שם ובלי כינוי, וכמו שהעלו האחרונים, ואמרינן אדעתא דהכי לא נשבע, וכמ"ש מהרשד"ם (בחיו"ד סי' קמ). וע"ע במש"כ לעיל (סי' א אות ב