הגאון מוילנא
פורסם ב: יום שלישי 19 פברואר ,2013
הגאון מוילנא ,גדול החכמים בדורות האחרונים.התבטא בכל הזדמנות
כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפילה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בענין איסור לשאת שתי נשים, כי ע"י ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה.
מכל שנותי בישיבה ליטאית לא שמעתי דבר כזה שהובא כאן בשם הגאון.
האחראיות דורשת שיציון מקור לנ"ל.
שו"ת יביע אומר חלק ח – אה"ע סימן ב ד"ה ג
ציטוט
וגם הלום ראיתי בספר תולדות הגר"א מאת רבי בצלאל לנדא (עמוד קז) שהביא נוסח המכתב שכתב הרה"ג רבי שמואל העליר מצפת ביום י"ד טבת תרל"ו, אל הרה"ג רבי עקיבא יוסף שלזינגר, הנ"ל, וז"ל: והנני מעיד עלי שמים וארץ, כי כמה פעמים שמעתי מהגאון החסיד רבי ישראל משקלוב זצ"ל מחבר ספר פאת השלחן, ששמע מפי הגאון האמיתי החסיד רבינו אליהו מוילנא זיע"א, כי אילו היה עולה הדבר בידו היה מבטל תורה ותפלה ומסבב מעיר לעיר וממדינה למדינה לבטל החרם דר' גרשום בענין איסור לשאת שתי נשים, כי ע"י ביטול החרם תהיה התקרבות הגאולה.
האם מישהו חשב על כך שמי שנושא שתי נשים -או יותר- מקבל שתי חותנות – או יותר ?
בס"ד
האם חשבת על כך שעוד אישה, זה עוד אדם בוגר בבית, עוד כוח עבודה בבית, עוד עזרה עוד יחס לילדים עוד פרנסה ועוד.. ועוד… הרבה יתרונות.
כמובן יש בזה גם חובות, אבל כמו כל דבר בחיים יש גם יתרונות והיתרונות גוברים על החובות ועובדה למעשה שהתורה בחרה בדרך חיים זאת.
מאידך, האשה השניה נקראת "צרתה" של האישה הראשונה.
ועיין לאה ורחל.
בס"ד
אתה לא באמת מאמין שאמותינו הקדושות היה להם כזאת קטנות המוחין? הרי בזה אתה הופך אותם מפשוטי העם חלילה עם רגשות ושכלים של אנשים קטני הדעת.
ודבר שני ראה מה כתב על זה רבינו יוסף חיים בספרו בן יהוידע
ולכן אמרה לאה לרחל המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני,
ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך, וקשה מה שייכות יש לזה עם הדודאים, דאין הנאה ועונג יש ללאה מן הדודאים,
דהיא אינה צריכה להם ואין לה חפן בהם.
ופרשתי בס״ד, דאע״ג דבאמת אין לאמותינו קנאה זו מזו כלל ועיקר, עכ״ז דברה עמה לאה בדרך בדיחות,
כאשר ראוי לדבר האשה עם צרתה מצד הקנאה שיש לה ממנה, והוא ר''ל הן אמת בכל הנאה ועונג שוים אנחנו, וכמו שעושה אליך כן עושה לי,
מ״מ בהנאת עונה ותשמיש אין אנחנו שוים, כי בלינה אשר ישכב עמך לא ישכב עמי, אך זאת נחמתי, כי מאחר שאני תמיד מהירה בימי עיבור ובימי יניקה,
ואת אין לך הריון, על כן חציו של חודש את טהורה שישכב עמך, וחציו של חודש את יש לך ימי ראיה וימי ספירה, שאז הוא ישכב עמי, בזמן שא״א לשכב עמך,
אך אם תקחי דודאי בני ותתעברי על ידם, הנה את טהורה כל הימים, וכל זמן שאת טהורה לא ישכב עמי ולא יבא אצלי, ונמצא אין אני שוה עמך בעונג זה,
וכל זה בדרך בדיחות דברה עמה, כאשר ראוי לדבר האשה עם צרתה,אך באמת ובאמונה הם אינם נחשבים צרות זע״ז, ולכן אמר מרדכי ע״ה לאחשורוש,
אין האשה מתקנית אלא בירך חברתה.