בס"ד

אתה לא באמת מאמין שאמותינו הקדושות היה להם כזאת קטנות המוחין? הרי בזה אתה הופך אותם מפשוטי העם חלילה עם רגשות ושכלים של אנשים קטני הדעת.

ודבר שני ראה מה כתב על זה רבינו יוסף חיים בספרו בן יהוידע

ולכן אמרה לאה לרחל המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני,
ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך, וקשה מה שייכות יש לזה עם הדודאים, דאין הנאה ועונג יש ללאה מן הדודאים,
דהיא אינה צריכה להם ואין לה חפן בהם.

ופרשתי בס״ד, דאע״ג דבאמת אין לאמותינו קנאה זו מזו כלל ועיקר, עכ״ז דברה עמה לאה בדרך בדיחות,
כאשר ראוי לדבר האשה עם צרתה מצד הקנאה שיש לה ממנה, והוא ר''ל הן אמת בכל הנאה ועונג שוים אנחנו, וכמו שעושה אליך כן עושה לי,
מ״מ בהנאת עונה ותשמיש אין אנחנו שוים, כי בלינה אשר ישכב עמך לא ישכב עמי, אך זאת נחמתי, כי מאחר שאני תמיד מהירה בימי עיבור ובימי יניקה,
ואת אין לך הריון, על כן חציו של חודש את טהורה שישכב עמך, וחציו של חודש את יש לך ימי ראיה וימי ספירה, שאז הוא ישכב עמי, בזמן שא״א לשכב עמך,
אך אם תקחי דודאי בני ותתעברי על ידם, הנה את טהורה כל הימים, וכל זמן שאת טהורה לא ישכב עמי ולא יבא אצלי, ונמצא אין אני שוה עמך בעונג זה,
וכל זה בדרך בדיחות דברה עמה, כאשר ראוי לדבר האשה עם צרתה,אך באמת ובאמונה הם אינם נחשבים צרות זע״ז, ולכן אמר מרדכי ע״ה לאחשורוש,
אין האשה מתקנית אלא בירך חברתה.